שאלות ותשובות


שאלות ותשובות

 מהי קרינה?

הקרינה היא מעבר האנרגיה בטווח. לפי טיבעה, קיימים שני סוגים של קרינה: קרינה של גלים (קרינה אקוסטית של גלי קול או קרינה אלקטרומגנטית) וקרינה של חלקיקים (אלפא, אלקטרונים). ההבדל בין סוגי הקרינה מאופיין ע"י רמות האנרגיה המועברת: קרינה מייננת (שיש בה מספיק אנרגיה כדי לשנות את מבנה האטום) מן הסוג הנפלט מחומרים רדיואקטיביים וקרינה בלתי מייננת (שאין בה מספיק אנרגיה כדי לשנות את מבנה האטום) מן הסוג של קרינת האור.

מהי קרינה אלקטרומגנטית ?

קרינה אלקטרומגנטית היא אנרגיה המועברת במרחב בצורת גל של שדות חשמליים ומגנטיים. שני הגדלים העיקריים המאפיינים את הגל הם : התדירות (הנמדדת ביחידות הרץ-הרץ אחד היא תנודה אחת במשך שנייה) ועוצמת הגל -או צפיפות ההספק של הגל (הנמדדת ביחידות של מילוואט לסמ"ר או ביחידות וואט למ"ר .
קרינה אלקטרומגנטית שתדירותה בתחום של 100 קילוהרץ ועד 300 גיגה הרץ נקראת "קרינת רדיו".

מהי קרינת רדיו?

קרינת רדיו היא קרינה אלקטרומגנטית של גלים, בתדרים שבין 3 קילו הרץ עד 300 גיגה הרץ. קרינת רדיו היא קרינה בלתי מייננת.
קרינת רדיו עלולה לגרום להשפעות בריאותיות על ידי חימום הגוף. השפעות אלה ידועות בשם אפקטים תרמיים. בשנים האחרונות הועלתה על ידי מספר חוקרים הטענה בדבר קיומם של אפקטים א-תרמיים. אלה אפקטים הנגרמים מהשפעה ישירה של קרינת רדיו, בעצמה נמוכה מכדי לגרום לחימום הגוף. שאלת קיומם או אי קיומם של אפקטים א-תרמיים עדיין נשארה פתוחה. דבר זה מעיד על כך שאפקטים אלה, אם הם קיימים, הם חלשים וייתכן כי לא תהיה בידי המשרד תשובה מוסמכת ומבוססת עוד שנים רבות.
מאחר ותקני חשיפה נהוג לבנות על סמך עובדות מוכחות, תקנים לאומיים ובין-לאומיים שונים מתבססים בדרך כלל על אפקטים תרמיים בלבד, תוך נקיטה במקדמי ביטחון מסוימים.

מהי קרינה סלולרית ?

מוקדי שידור סלולריים (טלפונים ניידים, אנטנות ומתקני גישה) יוצרים גלים אלקטרומגנטיים, המורכבים משדות חשמליים ומגנטיים; הגלים הללו הם הקרינה. הקרינה הסלולרית מסווגת כקרינה בלתי מייננת (כמו הקרינה מרשת החשמל).על אף שאין הוכחות מדעיות חד משמעיות על השפעותיה הבריאותיות של קרינה סלולרית, מומלץ לצמצם את החשיפה לקרינה ככל האפשר. זוהי גם נקודת המוצא של חוק הקרינה הבלתי מייננת המיישם את "עיקרון הזהירות המונעת", שמשמעותו שיש לנקוט באמצעי זהירות במקרה שבו יש חשש לנזק לבריאות האדם או הסביבה, גם אם טרם הוכחו יחסי סיבה ותוצאה בין הנזק ובין הגורמים האפשריים לו.

מהו זיהום חשמלי ?

זוהי קרינה הנוצרת סביב קווי מתח, מכשירי חשמל ביתיים , משרדיים ורשת החשמל. הזיהום החשמלי או כפי שרבים מכנים אותו"חשמל מלוכלך"הוא למעשה רעש בתדר בינוני מ-100 הרץ ועד 100 קילו הרץ העושה דרכו על חוטי החשמל בתוך הבית/המשרד ואשר מקורו במכשירים אלקטרונים  , ספקי כוח אלקטרונים, נורות פלורסנט , ציוד שידור RF ביתי ומקורות חיצוניים.

האם הציבור חשוף לקרינת רדיו? מאילו מקורות ?

הציבור חשוף לקרינת רדיו בכל מקום, ואם לקרינת הרדיו היה צבע כחול – הכל סביבנו היה בצבע כחול. קרינת רדיו מקורה במגוון גורמים גדול, חלקם מעשה יד אדם, כמו משדרי רדיו וטלוויזיה, מתקני בזק, מוקדי שידור סלולריים, תקשורת לוויינים וכו' וחלקם גורמים טבעיים, כמו קרינת הרדיו המגיעה מן הכוכבים או הנפלטת מכל גוף חי. לא כל קרינת הרדיו המצויה
בחוץ נכנסת הביתה: ככל שתדר השידור נמוך יותר, יעילות החדירה פנימה גבוהה יותר. כך שבבית טיפוסי בישראל החשיפה העיקרית לקרינת רדיו מקורה במשדרי ה- AM המשדרים בתדרים שבין 0.5 ל 27.5- מגה הרץ ובהספק כולל של 2.6 מיליון ואט. מקורות נוספים הם משדרי FM המשדרים בתדרים שסביב 100 מגה הרץ ובהספק כולל של 0.4 מיליון ואט, מוקדי שידור סלולריים המשדרים בתדרים שבין 800 ל 2500- מגה הרץ ובהספק כולל של כ 0.3 מיליון ואט (אם כי ההספק הכולל המותקן הוא 0.8 מיליון ואט), טלפונים אלחוטיים, אזניות אלחוטיות, מכשירי מיקרוגל ביתיים, מתקני מערכת הביטחון, משדרים המשרתים את שירותי הזימוניות, מערכות קשר (מוניות,עסקים, כוחות הצלה), משדרים של חובבי רדיו, משדרים של שירותי האינטרנט האלחוטי וכו'.

האם ילדים חשופים יותר לסכנת הקרינה ?

הילדים חשופים יותר לנזקי הקרינה האלקטרומגנטית מכמה סיבות :1.מבנה גולגולת הילד דקה משל אדם בוגר , ובנוסף קוטר הגולגולת מתאים לאורכו של הגל המגיע מקרינה סלולרית ולכן כמות ספיגת הקרינה בילד היא גדולה יותר מאשר אדם בוגר .2.גיל הצעיר של הילד מהווה ספיגה ממושכת לאורך שנות חייו ולכן הוא בסיכון גבוהה יותר לחלות במחלת הסרטן. 3.מאחר ורקמות הילדים גדלה במהירות ורקמה שגדלה במהירות חשופה יותר לגידולים סרטניים .לעומת האדם הבוגר שרקמת מוחו אינה גדלה יותר.

האם קרינה סלולרית עלולה לפגוע בפוריות ?

1.אצל הגברים , במידה ומכשיר הטלפון הסלולרי קרוב לאזור האשכים עלול להיגרם נזק לתאי הזרע הזכריים. 2.אצל האישה , פוריותה אינה נפגעת אלא בזמן הריון. בנוסף בעת הריון העובר מוגן אמנם ברחם אמו אך מומלץ לא לקרב את הטלפון הסלולרי לאזור הבטן .

מהי קרינה בלתי מייננת ולאיזה סוגי קרינה כזו נחשף הציבור מלבד לקרינת רדיו?

קרינה בלתי מייננת היא קרינה שאינה בעלת אנרגיה חזקה מספיק כדי לשנות את מבנה האטום. קרינה בלתי מייננת כוללת קרינה של האור הנראה, אור אינפרא-אדום, חלק מהאור האולטרא- סגול (חלק אחר מהווה קרינה מייננת), לייזרים וקרינה הנפלטת ממתקני חשמל.

מה הן ההשפעות הבריאותיות של חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית ?

נראה כי יש הסכמה בין הגופים הבין -לאומיים המרכזיים הפעילים כיום בתחום ההגנה מפני קרינה בלתי מייננת כי אין הוכחות רפואיות מוצקות לגבי ההשפעות ארוכות טווח של קרינה אלקטרומגנטית . עם זאת , מחקרים שנערכו בעשור האחרון בתחום האפידמיולוגיה הצביעו על קשר אפשרי בין חשיפה לשדות מגנטיים ובין תחלואה בסרטן. לפי מחקרים אלה , חשיפה כרונית לקרינה ברמה שמעל 4 מיליגאוס מעלה באופן מובהק את שיעור התחלואה בלוקמיה בקרב ילדים. הגופים הבין לאומיים הביעו הסתייגות מתוצאות מחקרים אלה , בשל בעיות מתודולוגיות באופן עריכתם , שהיו עשויות להטות את תוצאותיהם .עמדת הגופים הבין לאומיים היא כי אין בתוצאות של מחקרים אלה כדי להעיד חד משמעית על קשר סיבתי בין קרינה מקווי מתח גבוה ובין לוקמיה .

האם קיימת הגבלת החשיפה לקרינה אלקטרומגנטית מרשת החשמל?

ארגון הבריאות העולמי סיווג קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת בקטגוריה של חומרים/מתקנים אשר מוגדרים: "ייתכן שמהווים גורמים לסרטן", על-פי המלצות הסוכנות הבין-לאומית למחקר בנושא סרטן (IARC). על-פי רוב קטגוריה זו מבוססת על הוכחות בבני-אדם, אשר נחשבות מהימנות, אולם כאלה שאי-אפשר לפסול הסברים אלטרנטיביים לגביהן. על בסיס מחקרים לבדיקת ההשלכות הפיזיולוגיות שיש לקרינה אלקטרומגנטית על בני-אדם המליצה הוועדה הבין-לאומית המקצועית לקרינה בלתי מייננת (ICNIRP) כי חשיפת הציבור לקרינה לא תעלה על סף של 1,000 מיליגאוס.  אומנם ה-ICNIRP אינה מגבילה את המלצותיה למשך חשיפה מסוים, אך לפי ארגון הבריאות העולמי, ערך הסף שקבעה, 1,000 מיליגאוס, מיועד למנוע השפעות בריאותיות הנובעות מחשיפה אקוטית קצרת טווח. מכיוון ששדות מגנטיים מוגדרים: "ייתכן שמהווים גורמים לסרטן", המלצת ארגון הבריאות העולמי היא לנקוט גישה של "זהירות מונעת" בכל הקשור לקרינה אלקטרומגנטית, ועם זאת הוא אינו תומך בקביעת ערכי ביניים כלשהם מתחת לסף שנקבע. משמעותו של עקרון הזהירות המונעת היא נקיטת צעדים להפחתת הסיכון, בעלות סבירה, גם בהעדר הוכחות מדעיות מספקות לנזק בריאותי.

מה הוא סף הבריאותי והסף הסביבתי לחשיפה לקרינה ממתקני חשמל?

על אף העדר סמכויות פיקוח ואכיפה, המשרד לאיכות הסביבה מפרסם המלצות בדבר רמת החשיפה המקסימלית של הציבור לקרינה ממתקני רשת החשמל. המשרד מבחין בין סף חשיפה בריאותי, שהוזכר לעיל, ובין סף חשיפה סביבתי. סף החשיפה הבריאותי שקבע המשרד לאיכות הסביבה הוא הסף שקבע הארגון הבין-לאומי להגנה מפני קרינה, קרי 1,000 מיליגאוס. את הסף הסביבתי לחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית קבע המשרד לאיכות הסביבה על בסיס  הסף הבריאותי. הסף הסביבתי מיועד למנוע השפעות בריאותיות הנובעות מחשיפה כרונית, רצופה וממושכת, ועל כן הוא נמוך מהסף הבריאותי. הסף הסביבתי אמור לאזן בין הגנה על בריאות הציבור ורווחתו ובין שיקולים כלכליים כגון האינטרס בהפעלת מקורות קרינה ושיקולי עלות הקשורים להורדת סף הקרינה (המחיר שיהא על חברת החשמל לשלם בעבור הפעלת אמצעים שיפחיתו את חשיפת הציבור לקרינה). סף הקרינה הסביבתי שקבע המשרד לאיכות הסביבה הוא 10 מיליגאוס.

איך פועלת תקשורת הסלולרית?

תקשורת סלולרית מבוססת על עיקרון של חלוקת שטח גאוגרפי לתאים ולכן נקראת גם תקשורת תאית. במרכז כל תא נמצא מוקד שידור (משדר אך גם קולט גלי רדיו) המשרת את כל המכשירים הניידים שבתוך התא. בין מוקדי השידור מתבצעת תקשורת תקשורת חוטית רגילה, או תקשורת אל-חוטית דרך אלומת מיקרוגל צרה.

מה ההבדל בקרינה בין מוקד שידור סלולרי למכשיר סלולרי?

גם המכשיר הסלולרי וגם מוקד השידור הסלולרי משדרים קרינת רדיו, ושניהם משדרים בעוצמה המזערית המאפשרת תקשורת ביניהם (בקרת הספק – בדומה לשני אנשים שמכוונים את עוצמת הקול שלהם כדי לאפשר תקשורת ביניהם בעוצמת הקול המזערית האפשרית). המכשיר הסלולרי מוצמד בדרך כלל לגוף או לראש (במרחק של 1-2 סנטימטר). המכשיר משדר וקולט קרינת רדיו כל עוד הוא במצב "פעולה" (המתנה לשיחה) ולא רק בזמן קיום שיחה. מוקד שידור סלולרי נמצא מטרים רבים מן הגוף. המכשיר הסלולרי משדר שיא של עד 2 וואט והקרינה מתפזרת לכל הכיוונים (כמו פיזור האור בנורת חשמל). מוקד שידור סלולרי משדר עד 40 ואט (כתלות בגודל התא הסלולרי, במספר המשתמשים בו-זמנית בשירות הסלולרי בתוך התא ובסוג המכשולים שבין מוקד שידור הסלולרי למכשיר הסלולרי) והקרינה מתפזרת בעיקר לכיוון מסוים (כמו פיזור האור מפנס או זרקור). במכשיר הסלולרי רואים את עוצמת השידור: 1-2 קווים – המכשיר משדר בהספק מלא, 3 קווים – 10% מהספק מלא, 4 קווים – 1% מהספק מלא ו- 5 קווים – 0.1% מהספק מלא. מוקד השידור הסלולרי יכול לשנות את הספק השידור שלו בין הספק מלא ועד להספק הנמוך ממנו פי 2000 , אך אנחנו לא רואים את עוצמת השידור בכל רגע. השימוש במכשיר הסלולרי הינו שימוש וולונטרי ולזמן קצר יחסית. הקרבה למוקד שידור סלולרי (מבנה הכולל משדרים עם תורן ואנטנות), הפועל כל הזמן, אינה וולונטרית. מבחינת החשיפה לקרינה רדיו, דקה אחת של שיחה במכשיר סלולרי רחוק ממוקד שידור סלולרי, שוות ערך לחשיפה של כשבוע במרחק 30 מטר ממוקד שידור סלולרי.

מהי השפעת המרחק ממקור השידור על עוצמת הקרינה?

עוצמת הקרינה תלויה בהספק מקור השידור ובפרמטרים נוספים. באופן כללי רמת הקרינה יורדת כתלות במרחק ממוקד השידור. בשטח פתוח עוצמת הקרינה יורדת ככל שמתרחקים ממוקד השידור – במכפלה ריבועית, כלומר: כשהמרחק גדל פי 2 – עוצמת הקרינה יורדת פי 4. בתוך העיר, בשל המכשולים הרבים בדרך, עוצמת הקרינה יורדת ביחס למרחק בחזקת 3.5-4 (כשהמרחק גדל פי 2 – עוצמת הקרינה יורדת פי 11-16). בנוסף, כל מקום שאינו בכיוון העיקרי של הקרן שיוצאת ממוקד שידור סלולרי, חשוף לעוצמות קרינה נמוכות באופן ניכר ביחס למקום הנמצא בכיוון העיקרי של הקרן.

כל מוקדי השידור משדרים באותו הספק?

לא. יש מוקדי שידור המשרתים אזורים נרחבים, ולכן חייבים לשדר בהספקים גבוהים, ויש מוקדי שידור המשרתים אזורים מצומצמים (כמו דירה, פרוזדור וכו') המשדרים בהספקים נמוכים, אפילו ביחס להספקי השידור של מכשיר סלולרי.

במקום שאין קליטה – אין קרינה?

במקום שבו לא קולטים שידורי רדיו או טלוויזיה, ואין קליטה של אף אחת מרשתות הסלולר – או שאין שם קרינת רדיו, או, שבאופן מקומי, הגל המוחזר על ידי בניינים ו/או מכשולים פיזיים אחרים מנטרל את הגל המגיע ישירות ממוקד שידור.

מהו סף החשיפה המותר לקרינה בתחום הסלולר בארץ בהשוואה לנעשה בעולם?

סף החשיפה המותר לקרינה בתחום הסלולר (נעשה שימוש בתדרים החל מ 800- מגה מיליון הרץ ועד 2450 מגה הרץ) הוא בין 40 מיקרו- וואט לסנטימטר מרובע ל- 100 מיקרו-וואט לסנטימטר מרובע. סף זה מהווה עשירית בלבד ממה שנקבע על ידי ארגון הבריאות העולמי כבלתי מזיק, ומהסף המומלץ על ידי רוב הממשלות בעולם. מספר מדינות החמירו סף זה,
לדוגמה שווייץ, שם הסף עומד על 4-10 מיקרו- וואט לסנטימטר מרובע. ברמת העיר, העיר זלצבורג שבאוסטריה קבעה לעצמה סף מחמיר ( 10 מיקרו- וואט לסנטימטר מרובע ועבור מרכיבים בתדר נמוך של הסלולר הסף המומלץ הינו 0.1 מיקרו- וואט לסנטימטר מרובע) אם כי ממשלת אוסטריה אימצה את המלצות ארגון הבריאות העולמי ואף עיר באוסטריה או בעולם לא קיבלה על עצמה את הסף שהומלץ בזלצבורג.